מהי חרדה ממים או פחד ממים?
הידרופוביה היא פחד עז ולא הגיוני מפני מים (הידרו=מים, פוביה=פחד): פחד ממגע עם מים, חרדה עמוקה מטביעה, חוסר ביטחון קיצוני הקשור לכל שהייה במים. ההידרופוביה (כמו גם פוביות אחרות המתעוררות במקומות גבוהים, סגורים או דווקא פתוחים) באה לידי ביטוי בשורה של סימפטומים גופניים ונפשיים המאפיינים מצבי פאניקה וחרדה: קוצר נשימה, הזעה רעידות, שיתוק וכד'.
הידרופוביה של ילדים יכולה לנבוע מסיבות שונות:
1. חוויה מבעיתה של כמעט-טביעה בים או בבריכה בגיל צעיר, ללא "חוויה מתקנת" שבאה בעקבותיה, עלולה להותיר עקבות טראומטיים הבאים לידי ביטוי בחרדת-מים.
2. מדריך שחיה, אבא או דוד ש"זרק" את הילד למים וגרם לו לבהלה, לבליעת מים או לתחושת מחנק - חוויה שעלולה להשאיר עקבות שליליים לגבי התקרבות למים או לגבי קשר עם מדריך שחיה כלשהו.
3. חוויה של מחנק ממים בעת השהיה באמבטיה או בשעת חפיפת שיער בגיל צעיר עלולה להפוך לחרדה מתמשכת.
4. ילדים עם דימוי עצמי וחברתי נמוך, החסרים ביטחון באופן כללי, יפתחו לעיתים חרדות גם במים.
5. תופעה מיוחדת בתחום חרדת המים היא הפחד להכניס את הפנים למים. אלה ילדים שמוכנים להיכנס למים, אך לא לצלול בתוכם.
6. לעיתים חרדה גדולה של הורים דאגנים במיוחד ("אל תשחה לשם, זה מסוכן") עלולה להתבטא אצל ילדיהם בחרדה עמוקה ממים. גם הורים שבעצמם אינם שוחים, עלולים להעביר לילדיהם באופן לא-מודע פחד ממים.
כיצד משחררים ילדים מחרדת המים
ילדים הסובלים מחרדת מים מפתחים חששות רבים משיעורי שחיה ולכן חשוב להרגיע אותם מראש ולהבהיר להם שהמסגרת תומכת ונעימה. כך למשל, חשוב להבהיר לילד שאמא תוכל להיות לידו, המדריך לא ייקח אותו למים העמוקים אם הוא חושש, לא יאלצו אותו להכניס ראש למים או לבצע תרגילים שאינם נעימים לו. לא ייעשה דבר ללא הסכמתו. אם המדריך לא ימצא חן בעיני הילד, אפשר יהיה להחליפו במדריך אחר ובכל רגע שירצה להפסיק את לימודי השחיה - יוכל לעשות זאת. יש להבטיח לילד שלכל תחושת מצוקה יש מענה והקשבה.
את הילדים החוששים יש לרשום לשיעורים פרטיים, המיוחדים לטיפול בחרדת מים, ורק אחרי שהבעיה תבוא על פתרונה, להתחיל בשיעורי שחיה רגילים. בכל מקרה, אין לזרוק למים ילדים חוששים, שכן אירוע כזה עלול רק להחמיר את הבעיה.
המרכז לפעילויות במים של אילנה לם פיתח טכניקות מיוחדות לשחרור ילדים ובוגרים מחרדת מים. טכניקות אלה מופעלות אך ורק בשיעור פרטי, שבו מוצמד מדריך מיוחד המעניק לילד או למבוגר תמיכה צמודה לכל אורך הדרך. כלל ראשון בשיעורים אלה: מתן תחושה של קבלה ולגיטימציה לפחדים ולחששות.
יצירת קשר
הורים לילדים עם חרדות מים מתקשים, לעיתים, לשכנע את ילדם לבוא לביקור ראשוני בבריכה. במקרים כאלה מומלץ להורים ליצור קשר עם המרכז, ולהציג בפני אילנה את המקרה הספציפי של ילדם. בעקבות אינפורמציה זו תשוחח אילנה עצמה ישירות עם הילד ותנסה להרגיע את פחדיו. בשיעור הראשון מותר להורים לשהות לצד ילדם בבריכה.
ילדים שמתגברים על פחד ממים מתגברים ביתר קלות על פחדים נוספים כגון: פחד גבהים, רכיבה על אופנים, פחד מחושך וחשש ממסגרות חדשות. לאחר ש"חושלו" בשיעורי השחיה, ורכשו ביטחון בשחיה חופשית לאורך הבריכה ובקפיצות למים העמוקים - ירגישו שיפור בתחושתם הפנימית ובדימוי הגופני והחברתי שלהם.
לא כל ילד יכול להיות כדורסלן או כדורגלן
אבל עם הדרכה נכונה - כל ילד יכול להיות שחיין!
הידרופוביה היא פחד עז ולא הגיוני מפני מים (הידרו=מים, פוביה=פחד): פחד ממגע עם מים, חרדה עמוקה מטביעה, חוסר ביטחון קיצוני הקשור לכל שהייה במים. ההידרופוביה (כמו גם פוביות אחרות המתעוררות במקומות גבוהים, סגורים או דווקא פתוחים) באה לידי ביטוי בשורה של סימפטומים גופניים ונפשיים המאפיינים מצבי פאניקה וחרדה: קוצר נשימה, הזעה רעידות, שיתוק וכד'.
הידרופוביה של ילדים יכולה לנבוע מסיבות שונות:
1. חוויה מבעיתה של כמעט-טביעה בים או בבריכה בגיל צעיר, ללא "חוויה מתקנת" שבאה בעקבותיה, עלולה להותיר עקבות טראומטיים הבאים לידי ביטוי בחרדת-מים.
2. מדריך שחיה, אבא או דוד ש"זרק" את הילד למים וגרם לו לבהלה, לבליעת מים או לתחושת מחנק - חוויה שעלולה להשאיר עקבות שליליים לגבי התקרבות למים או לגבי קשר עם מדריך שחיה כלשהו.
3. חוויה של מחנק ממים בעת השהיה באמבטיה או בשעת חפיפת שיער בגיל צעיר עלולה להפוך לחרדה מתמשכת.
4. ילדים עם דימוי עצמי וחברתי נמוך, החסרים ביטחון באופן כללי, יפתחו לעיתים חרדות גם במים.
5. תופעה מיוחדת בתחום חרדת המים היא הפחד להכניס את הפנים למים. אלה ילדים שמוכנים להיכנס למים, אך לא לצלול בתוכם.
6. לעיתים חרדה גדולה של הורים דאגנים במיוחד ("אל תשחה לשם, זה מסוכן") עלולה להתבטא אצל ילדיהם בחרדה עמוקה ממים. גם הורים שבעצמם אינם שוחים, עלולים להעביר לילדיהם באופן לא-מודע פחד ממים.
כיצד משחררים ילדים מחרדת המים
ילדים הסובלים מחרדת מים מפתחים חששות רבים משיעורי שחיה ולכן חשוב להרגיע אותם מראש ולהבהיר להם שהמסגרת תומכת ונעימה. כך למשל, חשוב להבהיר לילד שאמא תוכל להיות לידו, המדריך לא ייקח אותו למים העמוקים אם הוא חושש, לא יאלצו אותו להכניס ראש למים או לבצע תרגילים שאינם נעימים לו. לא ייעשה דבר ללא הסכמתו. אם המדריך לא ימצא חן בעיני הילד, אפשר יהיה להחליפו במדריך אחר ובכל רגע שירצה להפסיק את לימודי השחיה - יוכל לעשות זאת. יש להבטיח לילד שלכל תחושת מצוקה יש מענה והקשבה.
את הילדים החוששים יש לרשום לשיעורים פרטיים, המיוחדים לטיפול בחרדת מים, ורק אחרי שהבעיה תבוא על פתרונה, להתחיל בשיעורי שחיה רגילים. בכל מקרה, אין לזרוק למים ילדים חוששים, שכן אירוע כזה עלול רק להחמיר את הבעיה.
המרכז לפעילויות במים של אילנה לם פיתח טכניקות מיוחדות לשחרור ילדים ובוגרים מחרדת מים. טכניקות אלה מופעלות אך ורק בשיעור פרטי, שבו מוצמד מדריך מיוחד המעניק לילד או למבוגר תמיכה צמודה לכל אורך הדרך. כלל ראשון בשיעורים אלה: מתן תחושה של קבלה ולגיטימציה לפחדים ולחששות.
יצירת קשר
הורים לילדים עם חרדות מים מתקשים, לעיתים, לשכנע את ילדם לבוא לביקור ראשוני בבריכה. במקרים כאלה מומלץ להורים ליצור קשר עם המרכז, ולהציג בפני אילנה את המקרה הספציפי של ילדם. בעקבות אינפורמציה זו תשוחח אילנה עצמה ישירות עם הילד ותנסה להרגיע את פחדיו. בשיעור הראשון מותר להורים לשהות לצד ילדם בבריכה.
ילדים שמתגברים על פחד ממים מתגברים ביתר קלות על פחדים נוספים כגון: פחד גבהים, רכיבה על אופנים, פחד מחושך וחשש ממסגרות חדשות. לאחר ש"חושלו" בשיעורי השחיה, ורכשו ביטחון בשחיה חופשית לאורך הבריכה ובקפיצות למים העמוקים - ירגישו שיפור בתחושתם הפנימית ובדימוי הגופני והחברתי שלהם.
לא כל ילד יכול להיות כדורסלן או כדורגלן
אבל עם הדרכה נכונה - כל ילד יכול להיות שחיין!
אילנה לם מנהלת מרכז ללימודי שחייה והידרותרפיה בקאנטרי דקל בתל אביב
פיתחה את שיטת לם להוראת השחייה ושחרור מפחד מים , הביאה לארץ בשנת 1996 את טכניקות הוואטסו והווטרדנס
http://www.ilanalam.co.il
פיתחה את שיטת לם להוראת השחייה ושחרור מפחד מים , הביאה לארץ בשנת 1996 את טכניקות הוואטסו והווטרדנס
http://www.ilanalam.co.il
